שושנות המים

שושנות המים, הנימפאות

אנא לתשומת לב: איננו מוכרים דגים או צמחי מים.
המידע על הדגים והצמחים באתר ניתן כשרות לאורחי האתר.

מלכת הבריכה ללא עוררין היא הנימפאה או שושנת המים Nymphaea (Water Lilies).

ניתן להשיג נימפאות במגוון רחב של צבעים וזנים, נימפאות אירופאיות וטרופיות, נימפאות פורחות יום או פורחות לילה ועוד.

פריחתן של הנימפאות על פני המים מרתקת ומלהיבה ומסבירה את הכמיהה של רבים כל כך למראה המלבב.

המשפט השגור בפי רבים מן הלקוחות המקימים בריכות נוי במו ידם הוא: "מעוניין להקים בריכת נוי המיועדת בעיקר לצמחי מים" כאשר פעמים רבות, הכוונה ב"צמחי מים" היא לשושנות המים כמובן.

הנימפאות הן צמח עונתי רב-שנתי ופורחות לרוב מסוף חודש מרץ ועד לשלהי נובמבר ולעיתים אף דצמבר.

במקרים בודדים, אנו נתקלים גם בנימפאות הפורחות גם בחודשי החורף.

עם בוא הסתיו והחורף, נכנסת הנימפאה לתרדמת חורף ואינה פורחת, מרבית עליה נושרים עד לבוא האביב בו היא מתחדשת וחוזר חלילה.

קיימים מינים רבים של שושנות מים אותן מחלקים באופן גס לשתי משפחות:

נימפאות טרופיות (Tropical Water Lilies) - שושנות המים שמוצאן אזורים טרופיים שונים ברחבי העולם.

נימפאות "הרדי" או אירופאיות (Hardy Water Lilies) - שושנות מים שמוצאן מאזורים קרירים יחסית כגון אירופה וארה"ב.

ההבדלים בין המשפחות מתבטאים הן באופן פריחת הפרח (בשושנות הרדי, הפרח פורח לרוב כשהוא צף על פני המים ובשושנות טרופיות הפרח על גבעול מעל פני המים).

בנוסף, קיימים הבדלים בצורת העלים: בנימפאות טרופיות, נראה לעיתים עלים משוננים ובנימפאות "הרדי" העלים עגולים וחלקים.

באופן תמוה, דווקא הנימפאות הטרופיות פורחות זמן רב יותר לתוך הסתיו והחורף מאשר הנימפאות האירופאיות.

העומק המינימלי הנדרש לשושנות מים נע בין 40-45 ס"מ, רצוי עומק של 50 ס"מ.

שושנת מים מכסה את מי הבריכה וזה אומר שאנו מקבלים יופי של צל בקיץ.

בתכנון שתילת נימפאות כדאי לקחת בחשבון שטח כיסוי ברדיוס של 1-1.5 מטר לכל צמח.

שמרו על מרחק של 0.8 מטר בין עציץ שתילה אחד למשנהו כדי לייצר חפיפה.

כדאי להרחיק את שושנות המים לאזורים השקטים יותר של הבריכה, הרחק ממפלים או זרמי מים חזקים.

הצללת הבריכה הרצויה באמצעות כיסוי פני המים בעליהם של הנימפאות היא 50-60% מפני הבריכה, באופן זה ניתן ליהנות ממראה מרהיב של פריחת שושנות המים ובה בעת ליהנות מצפייה בדגים.

רצוי להעביר השושנה לסלסלת שתילה ייעודית המאפשר לשורשי הצמח "לנשום".

הנימפאה מגיעה בעציץ עם אדמה כבדה או בוץ חרסי, מומלץ להוציא את הנימפאה מהעציץ הפלסטי על כל תכולתו ולשתול בתוך סלסלת שתילה המאפשרת תנועת מים אל השורשים.
את המרווח שנוצר בין תכולת העציץ לשוליי הסלסלה ניתן למלא במצע שתילה ייעודי לצמחי מים או בבזלת גרוסה דק (משחקון).

טרם הכנסת הצמח למים, מומלץ לדשן את השורשים באמצעות החדרת מקלון דישון לעציץ, לכסות את חלקו העליון בשכבה אחת של חלוקי נחל (לא טוף) כך שרק הגבעולים יבצבצו החומה בקלות וזאת כדי למנוע נבירת דגים במצע העציץ.
להניח בזהירות תוך שיקוע איטי את סלסלת השתילה עם הצמח בתוך המים במקום שבחרתם עבורו.

דישון הצמח במקלון דישון

סלסלת שתילה ייעודית לצמחי מים

השושנות נחשבות לצמח חזק ועמיד למדי ולהן 2 דרישות עיקריות:

שמש, רצוי 3-4 שעות שמש ישירה ביום, יסתפקו גם בשעה-שעתיים אך הפריחה תהיה פחותה.

דישון פעם בשנה בדשן לצמחי בריכה כדי לספק את צורכי הצמח הגדל ומתחדש במהירות.

קשה להאמין שזה כה פשוט,

כל מה שצריך הוא להניח את עציץ הצמח על קרקעית הבריכה וזהו.

הצמח כבר יתאים את עצמו תוך מספר ימים לעומק הבריכה ויתחיל לפרוח (בעונת הפריחה).

הצמח נמצא בתהליך גדילה והתחדשות מתמדת ולרוב לכל צמח יהיו לרוב 1-2 פרחים פורחים בו-זמנית.

במרבית סוגי הנימפאות, הפרח נפתח בשעות הבוקר כשהשמש מפציעה ונסגר אחר הצהריים, קיימות גם נימפאות שפורחות בלילה.

הפרח קמל לאחר מספר ימים ובמקומו פורחים פרחים חדשים וחוזר חלילה.

התהליך די דומה גם עם עליה העגולים של שושנת המים, אלא שאורך חייהם של העלים הצפים רב יותר מאשר פרחיה.

לא הרבה נדרש גם מבחינת תחזוקה:

איסוף וגיזום במידת האפשר של פרחים ועלים שנבלו ונהפכו לחומים (לא חובה אך רצוי לאסוף).
במידה וכן החלטתם לאסוף, ניתן לרוב לביצוע באמצעות רשת ארוכה.
דישון אחת לשנה בתחילת העונה או בעת שנדרש בדשן לצמחי בריכה.