.png)
זהו אינו חזיון תעתועים וגם לא מיזם חדשני לגידול דגים בלב מכתש רמון.
התמונה שלפניכם מראה את אחת מהבריכות ששימשו למחקר אודות עטלפי החרקים בהר הנגב.
המחקר שנמשך שלוש שנים, בוצע ע"י עשהאל גרינפלד מהמחלקה לאקולוגיה מדברית במדרשת בן גוריון, והתחקה אחר הקשר שבין זמינות מים לבין תפוצת עטלפים בנגב.
הבריכות הוקמו בסיוע אטלנטיס מיריעות PVC עמידות בתנאי המדבר הקשים.
מסתבר שעטלפים מנצלים בריכות מים הן לשתייה והן כאתרי שיחור מזון.
יש מינים רבים של עטלפים בנגב ולכל מין בית גידול המתאים לו וצרכים אקולוגיים שונים.
חלק ממיני העטלפים, שמקורם באקלים לח יותר, חייבים לשתות בכדי לשרוד.
התרבותם של מקורות מים מלאכותיים בנגב בעידן המודרני משפיעים על הרכב המינים של עטלפי הנגב.
המחקר הנוכחי גילה שבריכות מלאכותיות מאפשרות למיני עטלפים החייבים לשתות כגון "עטלפון לבן שוליים" לחדור ולהתרבות גם באזורים יבשים יותר ולהתחרות במינים המדבריים שחיו שם גם ללא מקור למי שתייה.
ולסיום... לא, בבריכה לא גידלנו דגים, אבל במשך בשנים התפתחו אוכלוסיות של חרקי מים וקרפדות וכמו כן העקבות סביבם לימדו אותנו שחיות רבות מלבד עטלפים נהנו מהמים הקרירים בלב המדבר.
