אטלנטיס בריכות נוי

כבר לפני שנים רבות היה ידוע הקשר שבין קש שעורה לאצות.
הבחינו בעובדה שבחלק מן השקתות המשמשות להשקיית סוסים ובעלי חיים בחוות המים הופכים לצלולים ונקיים.
המים בשקתות לרוב ירוקים באופן טבעי כתוצאה מאצות מיקרוסקופיות ירוקות עקב החשיפה הרבה לשמש והחומר האורגני המגיע אליהן.

הסתבר שאל השקתות הללו הגיע קש שעורה המשמש כמזונם של בעלי החיים וחל תהליך כלשהו הגורם להשמדת האצות המיקרוסקופיות, המים נהפכים לצלולים.

 

בתחילת שנות ה 90 החלה הבשורה של שימוש בקש שעורה גולמי לבריכות נוי באירופה וארה"ב להצללת מים ומלחמה באצות.

 

אז מה זה עושה ?

קש שעורה אינו קוטל את האצות הקיימות, אלא מונע את התפתחותן של אצות חדשות ובכך קוטע את מעגל הריבוי של האצות ועם היעלמותן, המים כבר אינם עכורים.

 

החומר פוגע באצות מיקרוסקופיות אך אינו פוגע בצמחי מים ובמקרים רבים אף מעודד את גדילתם כתוצאה מהעדר האצות המתחרות ומפריעות לצמחי המים.

 

איך זה קורה ?

התופעה מתרחשת כאשר קש השעורה נרקב במים ובחשיפה לשמש ולחמצן נוצר בתהליך ארוך החומר hydrogen peroxide (מי חמצן) וחומרים נוספים הנפלטים למי הבריכה ומונעים את התרבותן של האצות.

תהליך הריקבון של קש שעורה במים אורך זמן רב ותלוי בטמפרטורת המים, כאשר המים קרים מ 10°C אורך תהליך הריקבון 6-8 שבועות עד לתחילת ההיווצרות החומרים האקטיביים.

במים בטמפ' של מעל 20°C אורך התהליך שבועיים לערך.

תהליך הריקבון של קש השעורה מלווה לעיתים בריח רע העולה מהקש הנרקב ולעיתים צובע את המים בצבע חום שנעלם אחרי שבועיים לערך.

 

איך משתמשים בקש שעורה גולמי ?

את קש השעורה מכניסים באופן חופשי ולא דחוס לרשת (כדוגמת הרשתות העוטפות ירקות ופירות).
את הרשת עם הקש שצפה על פני המים מקבעים לקרקעית באמצעות חוט הנקשר לאבן המונחת על קרקעית הבריכה כך שהרשת לא "תטייל" בבריכה, רצוי להניח לצד המפל כדי לספק לקש את החמצן החיוני לתהליך הריקבון.

חשוב להקפיד שלמרות שהשק מעוגן לקרקעית הוא אינו שקוע במים, אלא צף על פני המים ונחשף לשמש ולחמצן.
מסיבה זו אין אפשרות להשתמש בקש השעורה כמדיה בתוך פילטר הבריכה - צריך חשיפה ישירה לשמש.

 

המינון המומלץ הוא 10-25 גר' של קש שעורה גולמי לכל מ"ר של שטח הבריכה, במקרה זה אין התייחסות לעומק הבריכה.

 

חשוב ביותר להימנע משימוש בכמות גדולה יותר של קש שעורה גולמי מאשר המינון שהומלץ משום שתהליך ריקבון הקש במים צורך חמצן רב ממי הבריכה ועלול לגרום למות הדגים.

 

סיבה נוספת לשמירה על המינון: Hydrogen peroxide ושאר החומרים הם קוטלי אצות נפלאים, אך בריכוז גבוה עלולים לפגוע בדגי הבריכה.

את חבילת השעורה משאירים להמשיך להירקב במים ולהפריש את התוצרים למשך מס' חודשים.

 

היכן משיגים קש שעורה גולמי ?

מדובר באותו קש המשמש כמספוא לבע"ח, כדאי לחפש תחת הכותרת "מזון לבעלי חיים" וכד'.

קיימת בעיה ברכישה של קש שעורה מחו"ל, עלול להיעצר במכס תחת איסור הכנסת תוצרים חקלאיים, צמחים וכד'.